האם נראה את הסוף למצב הפרדוקסלי שבו הדיירים חתמו על הסכם עם מספר יזמים, אולם אף יזם אינו מצליח להשיג רוב בקרב הדיירים?

דליה עסיס / 13.2.2024

במשך שנים רבות עומדים אלפי דיירים בעשרות רבות של פרויקטים להתחדשות עירונית בפני מצב פרדוקסלי בו חתמו על הסכם עם מספר יזמים, אולם אף יזם אינו מצליח להשיג רוב בקרב הדיירים וההסכמים האלה לא רק שהופכים לאבן שאין לה הופכין גם קשה להשתחרר מהם אם בכלל. על פי נתוני הלמ"ס והרשות להתחדשות עירונית, מדובר באופן רשמי בלפחות כ-5,000 יחידות דיור שתקועות בפרויקטים האלה. אולם בפועל המספר גדול אף הרבה יותר. מדובר בעיקר בפרויקטים גדולים יחסית של פינוי בינוי, מרביתם במיקומים אסטרטגים בלב שכונות ותיקות.

המלכוד הזה נובע בראש ובראשונה ב"לקונה" בחוק להקמת הרשות להתחדשות עירונית, שלא אפשרה לה כלל להתערב בקשר בין היזמים לבין הדיירים. וזאת למרות שהיה ברור מראש שעלול להיווצר מצב בו בפרויקטים גדולים של התחדשות עירונית, יתאגדו קבוצות שונות של דיירים, כשכל קבוצה חשקה נפשה ביזם אחר. מדובר ללא ספק באבסורד, לא רק מבחינתם של אלפים רבים של דיירים שמוצאים את עצמם חסרי אונים, אלא גם מבחינת המדינה אשר בפועל מפסידה מידי שנה אלפי יחידות דיור בהתחדשות עירונית שיכלו בנקל לצאת לדרך.

היוזמה של הרשות להתחדשות עירונית, שמקדמת באמצעות וועדת הפנים של הכנסת תיקון לחוק היא מבורכת. התיקון לחוק המקורי שלא אפשר לה מעורבות בנושא מחויב המציאות. על פי החוק החדש, שצפוי לעבור בוועדה במהלך הימים הקרובים, מוצע כי בכל פרויקט של התחדשות עירונית, שבו חלף פרק זמן של שנה וחצי לפחות מאז מועד החתימה של הדיירים מול היזם, יוכלו הדיירים להשתחרר מהמחויבות. שחרור זה מותנה בכך שמדובר בלפחות 20 אחוזים מהדיירים באותו הפרויקט, ואשר פנו לרשות להתחדשות עירונית בבקשה להתיר את הקשר שלהם עם היזמים. לאחר שחרור המחויבות הקודמת, יוכלו הדיירים לבחור יזם חדש לפרויקט.

כשמאית שמלווה דיירים במספר פרויקטים של התחדשות עירונית, אני רואה ושומעת ביום יום את התסכול של הדיירים. התיקון הזה הוא פריצת דרך משמעותית שישחרר חסם מאוד קריטי. מדובר בזכויות הקניין של דיירים רבים אשר חתמו בשעתו בתום לב על הסכם עם תקווה מאוד גדולה ובסוף מוצאים את עצמם כבולים ליזמים שלא מצליחים להביא את הפרויקט לכדי מימוש. אדגיש כי רוב רובם של אותם דיירים הם אזרחים ותיקים ומבוגרים יחסית, שעבורם הדירה בה הם גרים היא כל רכושם ובפועל כל עולמם. 

בסופו של דבר החסם הזה לא רק שמונע מהדיירים זכות בסיסית למיגון, בעיה המחריפה במיוחד בתקופה קשה זו. הוא גם מגביר את מצוקת הדיור במדינת ישראל שגם כך מחריפה והולכת. התחדשות עירונית היא אחד מהגורמים המשמעותיים אשר יכול להגדיל את היצע הדירות וזאת בשל היעדר עתודות קרקע פנויה. 

אין לי ספק כי התיקון המוצע לחוק הרשות להתחדשות עירונית, הוא נכון ביותר, הן מבחינת ההגדלת ההיצע בשוק הדיור הן מבחינת מיגון בפני התקפות טילים או רעידות אדמה והן מבחינת הגנה על זכויות האזרח הקטן אל מול אינטרסים של יזמים.