בנק ישראל איפשר להעלות את מרכיב הריבית המשתנה, גרם לעלייה בריבית המשכנתא, גרם לביקושים לדירות ולעליית מחירים , ובסוף הוא מאשים את כולם
מאת: דליה עסיס פורסם ב-29/05/2021
דו"ח בנק ישראל האחרון מאשש את מה שכולנו ידענו – שוק הדיור מצוי במשבר ללא תקדים ועם קצב עליית מחירים שנתית של 10 אחוזים, אולי אף יותר. הדו"ח מבליט את הקשר הגורדי בין ההיצע הדיור הנמוך, הריבית הנמוכה והזינוק ללא תקדים במחירי הקרקע. אם תרצו מעין "משולש ברמודה" שמתדלק את שוק הדיור.
הנתון החמור ביותר בדו"ח האחרון מתייחס לדעתי לנטילת משכנתאות המוגברת המאפיינת במיוחד זוגות צעירים וזכאים שהתפתו לקחת משכנתאות מוגדלות במסגרת תכנית מחיר למשתכן. אליבא דבנק ישראל היה כאן זינוק ללא תקדים של כ-90 אחוזים בקירוב ממשכנתא ממוצעת בסך כ-505 אלף שקלים ב-2016, מועד כניסת התכנית לתוקף לכ-941 אלף שקלים ב-2020.
ובמילים אחרות, בנק ישראל בעצמו מודה כי נוצר כאן סיכון ממשי לרבבות נוטלי משכנתאות, במידה ויווצר תרחיש בו הריבית תתחיל לעלות ובד בבד אחוז האבטלה במשק יעלה, בו לא יוכלו לעמוד בפירעון מינוף היתר שאליו התחייבו. העובדה שבמהלך החודשים מרץ ואפריל 2020 לבדם, נלקחו משכנתאות בהיקף של כ-8.3 מיליארד ו-8.4 מיליארד שקלים, בהתאמה, קצב של כמעט 100 מיליארד בשנה, כרבע מכלל היקף המשכנתאות שנלקחו אי פעם במדינת ישראל, ממחישה את עומק הבעיה.
- רמז גדול לנפילות מתקרבות בשווקים (Bizportal)
- דקה מהרכבת, שנייה מהמטרו – הלב החדש למשפחות של תל אביב (ממומן | Real Invest השקעות)
אולם מה שהכי חמור לטעמי בדו"ח האחרון של בנק ישראל, הוא שעל רקע המשבר הפוליטי והעדר ממשלה מתפקדת, דווקא תוכנית מחיר למשתכן שהיתה אמורה כביכול לסייע לרבבות רבות של זכאים, הפכה שלא בטובתה להיות חרב פיפיות ומלכודת דבש שבפועל הפכה לרע מכל העולמות – גם פיתתה את אותם רבבות לקחת משכנתאות מוגדלות, גם תדלקה את מחירי הדיור ובדיעבד תרמה לזינוק במחירי הקרקע.
חז"ל אמרו "הפוסל במומו פוסל" ואני תוהה הכיצד הבנק הממלכתי שלנו מנתח באופן רציונלי את הרקע והסיבות למשבר בשוק הדיור ואת התרחישים האפוקליפטיים האפשריים, זאת כאשר דווקא הוא – בנק ישראל – היה אמור להיות כלב השמירה ולהתריע כל העת מפני הקטסטרופה האמורה להתרחש וכאשר דווקא לו היה חלק נכבד במהלך השנה האחרונה בתדלוק שוק המשכנתאות, זאת כאשר אישר בדצמבר 2020 לקיחת שני שלישים מהמשכנתא בריבית פריים, מה שגרם לאפקט כפול ומכופל, גם גידול ללא תקדים בהיקף נטילת המשכנתאות וגם גרם לבנקים המסחריים להעלות, אחד אחד ובאין רואה, את הריבית על המשכנתא.
ובמילים אחרות: מחד גיסא צודק בנק ישראל באמרו כי המשבר הפוליטי המתמשך הייתה לו תרומה מכרעת בתדלוק מחירי הקרקע, הדיור והזינוק בנטילת משכנתאות. מאידך גיסא דווקא הוא, הוא, כמבוגר האחראי, היה אמור להיות הבלם שימנע או לכל הפחות ירכך את גודל השבר.
הפתרון לכך יוכל להיות רק באמצעות בעלבית מקצועי שימונה לשר שיכון והיה בעל סמכויות נרחבות, יוכל לשלוט בעצמו ולא דרך רמ"י על מחירי הקרקע הגואים, יוכל למנף מכרזים היכן שהשוק נזקק להם ולא על פי אינטרסים סקטוריאליים צרים, יוכל להגדיל משמעותית זכויות בנייה הן בפרויקטים רגילים והן בהתחדשות עירונית, יוכל להחזיר את התמ"א 38 ולייצר מחדש תכנית של דיור מוזל ויוכל, בשילוב בנק ישראל, להכניס סדר בכל מה שקשור לנושא המשכנתאות, זאת על מנת שחלילה לא נקלע בשנים הקרובות למשבר דיור שיהפוך להיות לקטסטרופה כלכלית וחברתית שיכניס את המשק הישראלי למיתון עמוק עם רבבות רבות של משכנתאות חדלות פירעון.