ארכיון פוסטים מאת: דליה עסיס

תכנית הרבעים – הדרך העוקפת לגביית היטל השבחה בגין תמ"א 38

מאת: דליה עסיס, שמאית מקרקעין ומתכננת ערים

 המאמר פורסם ב"מקרקעין" יז/4 אוקטובר 2018

 תכניות רובע 3 ורובע 4 אשר אושרו לאחרונה במרחב התכנון של תל אביב (להלן: "תכנית הרבעים") הציפו שוב את הדיון בסוגיית הפטור מהיטל השבחה לזכויות מכוח תמ"א 38. עיריית תל אביב החליטה שזכויות מכוח תכנית הרבעים, הגם שניתן היה לנצל אותם במסגרת תמ"א 38, חייבות בהיטל השבחה וזאת כאשר מדובר במימוש בהליך של מכר זכויות להבדיל מהליך של קבלת היתר בנייה. במסמך זה אנסה להוכיח כי מדובר למעשה בדרך עוקפת לגביית היטל השבחה בגין זכויות מכוח תמ"א 38, זכויות אשר נקבע לגביהן כי הן פטורות מהיטל השבחה. פטור זה נקבע הן בחקיקה[1] והן בפסיקה בעניין צ.ו.ר מעוף[2], כפי שיורחב בהמשך.

על זכויות מכוח תמ"א 38 קיים פטור, על כך אין ויכוח. פטור זה נשען על הוראת הפטור בתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה בסעיף 19(ב) (להלן: "סעיף הפטור):

      "לא תחול חובת תשלום היטל בשל השבחה שהיא אחת מאלה:

              …

(10)  השבחה במקרקעין בשל קבלת היתר לבנייה או להרחבה של דירת מגורים, שניתן מכוח תכנית כמפורט להלן:

(א)    תכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה (תמ"א 38), ואולם על החלק מההשבחה שמקורו בתוספת שטחי בנייה בשיעור שטחה של קומה טיפוסית מורחבת או חלקה, מעבר ל-2.5 קומות טיפוסיות מורחבות, כאמור בסעיף 14א(א)(2) לתכנית האמורה, יחול היטל השבחה ששיעורו רבע ההשבחה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב2);

(ב)    תכנית מפורטת שהוכנה על פי הוראות תכנית המתאר הארצית האמורה בפסקת משנה (א) ושבין מטרותיה חיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה; פטור לפי פסקת משנה זו יחול רק לגבי חלק מההשבחה שהיה פטור מתשלום היטל השבחה לו ניתן היתר לפי תכנית המתאר הארצית האמורה בפסקת משנה (א)…"

תכנית הרבעים הינה תכנית מפורטת שהוכנה על פי הוראות תמ"א 38 ולפיכך פסקת משנה (ב) לסעיף 19(ב)(10) חלה עליה. גם בסוגיה זו לא צריכה להיות מחלוקת כי במטרותיה בסעיף 2.1ג, נכתב מפורשות כי היא הוכנה לפי סעיף 23 לתמ"א 38[3]:

"ג.     חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה בהתאם לעקרונות שנקבעו בתמ"א/38 על שינוייה תוך התאמתם למרקם האורבני של רובע 3 בתל-אביב יפו על פי סעיף 23 לתמ"א/38."

מאז שאושרה תכנית הרבעים עיריית תל אביב מוציאה שומות היטל השבחה לנכסים כאשר המימוש הינו בדרך של מכר. שומות ההשבחה מתעלמות כליל בתחשיב המצב הקודם מהזכויות לפי תמ"א 38 ומחייבות בנוסף לזכויות החדשות גם על זכויות שניתן היה לקבל במסגרת תמ"א 38. בדרך זו למעשה, העירייה מחייבת חיוב מלא על כל הזכויות אותן ניתן היה לקבל מכוח תמ"א 38. יצוין כבר כאן שבדרך זו עיריית תל אביב אף מתעלמת כליל מערר רון צין[4], על אף שבערר זה נקבע מפורשות כי יש להביא בחשבון במצב הקודם זכויות מכוח תמ"א 38 (התייחסות מורחבת לערר רון צין תובא בהמשך).

מדוע אם כן, עיריית תל אביב מחייבת בהיטל השבחה בגין תכנית הרבעים זכויות אותן ניתן היה לקבל במסגרת תמ"א 38? הטענה של עיריית תל אביב היא, כי סעיף הפטור חל רק במקרה של מימוש בדרך של קבלת היתר בנייה ולא במימוש בדרך של מכר. טענה זו נשמעה כבר בעניין צ.ו.ר מעוף כאשר עיריית תל אביב ביקשה לחייב בעלי נכסים בהיטל השבחה בגין תמ"א 38 במימוש בדרך של מכר. לאחר שדנה ארוכות בסוגיה, ועדת הערר לא קיבלה טענה זו וקבעה כי הפטור מהיטל השבחה בגין זכויות מכוח תמ"א 38 יחול גם במקרה של מכר.

לטעמי, אין כל הבדל בעניין זה בין תמ"א 38 לתכנית הרבעים. זכויות מכוח תמ"א 38 ניתן היה לממש טרם אישור תכנית הרבעים בדרך של קבלת היתר ללא כל צורך בתכנית מפורטת ועל היתר זה כאמור, חל פטור מהיטל השבחה. אז על מה אם כן מתבקש היטל השבחה? על אותן זכויות שניתן היה לקבל מכוח תמ"א 38? נוצר הרושם כאילו עיריית תל אביב הכינה תכנית על מנת שתוכל לגבות היטל השבחה שלא תוכל לגבות אותו בדרך של היתר בנייה ולמעשה יצרה יש מאין.

עיריית תל אביב יודעת שבעת הוצאת היתר בנייה, הגם שהבקשה תוגש לפי תכנית הרבעים, לא ניתן יהיה לגבות היטל השבחה בגין הזכויות שניתן היה לקבל מכוח תמ"א 38 ולכן היא מנסה לגבות זאת בעת המכר. בעניין זה יפים דבריה של ועדת הערר בעניין צ.ו.ר מעוף:

"שהרי ממה נפשך? אם כטענת המשיבה יש לגבות היטל השבחה בעת מכר, המשמעות היא כי יש לגבות את ההיטל ממי שהיה בעלים או חוכר לדורות בעת אישור תמ"א 38. (ומכאן נובע גם חששה, שאם לא תגבה בעת המכר לא תוכל יותר לגבות היטל השבחה). הבעלים או החוכר לדורות בעת אישור תמ"א 38 לא נהנה, ולא התעשר, כתוצאה מאישור התמ"א, שכן עוד לא ניתן כלל היתר בנייה. לעת הזאת, כל שומת מקרקעין שתיעשה הינה שומה ספקולטיבית אשר תנסה לנבא את ההסתברות שבעתיד יינתן היתר בנייה ולתרגמה לכדי עליית שווי של המקרקעין לעת אישור תמ"א 38."

לבסוף קבעה ועדת הערר בעניין צ.ו.ר מעוף כי אין הבדל בין מימוש בדרך של מכר לבין מימוש בדרך של קבלת היתר בנייה בכל הקשור לפטור מהיטל השבחה לזכויות מכוח תמ"א 38, וכך נכתב בהחלטה:

"דווקא מדיניותה של הוועדה המקומית לחייב בהיטל השבחה בעת המכר עומדת בניגוד למטרות תמ"א 38 ובניגוד לכוונת המחוקק, שכל מטרתם היתה לעודד חיזוק מבנים ולעודד את הציבור לעשות שימוש בתכנית זו. לכן גם הפטור המפורש, ולמען הסר ספק, מהיטל השבחה. מכאן, גם התיקונים לתכנית, ובעיקר האחרון שבהם, שינוי מס' 3, שמטרתם עוד ועוד עידוד לציבור, למען שלומו ובטיחותו, ולעשות שימוש בתמ"א 38 ברחבי הארץ.

הטלת היטל השבחה מכח תמ"א 38 הינה בניגוד לכוונת המחוקק בין אם בעת המכר ובין אם בעת מתן היתר הבניה" (הדגשה שלי ד.ע.).

עינינו הרואות כי ועדת הערר קבעה מפורשות שהפטור יחול גם במקרה של מכר ולא רק במקרה של היתר בנייה. זאת על אף שסעיף הפטור מתייחס רק למקרה של קבלת היתר בנייה. ועדת הערר נשענת בהחלטתה זו על תכלית החוק ועל התכלית של תמ"א 38.

באה עיריית תל אביב וטוענת, תמ"א 38 נתנה זכויות רבות לטעמנו וברצוננו לצמצם אותן בהתאם למדיניות העירייה באמצעות הכנת תכנית מפורטת כפי שמאפשר סעיף 23 לתמ"א 38, אבל על זכויות אלו נגבה היטל השבחה ולו רק בגלל שהכנסנו אותן לתכנית מפורטת. במילים אחרות, עיריית תל אביב לא שבעת רצון מסעיף הפטור מהיטל השבחה בגין זכויות מכוח תמ"א 38 והחליטה לעקוף אותו ולהכין תכנית מפורטת שמקנה בדיוק את אותן זכויות שניתן היה לנצל במסגרת קבלת היתר בנייה מכוח תמ"א 38.

כדי לחזק את דרישתה לגביית היטל השבחה מכוח תכנית הרבעים נשענת העירייה על הפסיקה שקבעה כי זכויות מכוח תמ"א 38 הן זכויות "מותנות" ולא "מוקנות" ואילו כעת בתכנית הרבעים הזכויות הפכו "מוקנות". העירייה סומכת דעתה על החלטות שהתקבלו בעניין מתחם אסותא[5] שם קבע בית המשפט:

"הזכויות המוענקות מכוח תמ"א 38 הינן זכויות מותנות, כך שטרם העניק מוסד התכנון היתר בנייה על פי התמ"א, אין עסקינן בזכויות, בטח ובטח שלא בזכויות קנייניות…"

וכמו כן, על החלטת בית המשפט בעניין באור השקעות[6] שם נקבע כי הזכויות מכוח תמ"א 38 אינן זכויות מוקנות.

אולם, חשוב לציין כי הסוגיה שנדונה בערכאות המשפטיות היא סוגיית היקף הזכויות בתכנית הבקשה להיתר ולא סוגיית הפטור מהיטל השבחה.

ננתח להלן את המושג זכויות מותנות בהקשר של תמ"א 38. בפסיקה נאמר כי הזכויות מותנות וזאת לאור סעיף 22 לתמ"א 38, שמקנה לוועדה זכות לסרב לתת היתר. בתיקון 3א לתמ"א הושמטו מסעיף 22 המילים "מטעמים מיוחדים" מה שהרחיב לכאורה את שיקול דעת הוועדה המקומית. שינוי זה לא משנה לענייננו מאחר ששיקול דעת לוועדה המקומית קיים לפני התיקון ולאחריו, ואין חולק על כך.

אמנם לוועדה שמורה הזכות לסרב לתת היתר, אולם סירוב זה צריך להיות מנומק משיקולים המפורטים בתמ"א והם: שיקולים תכנוניים או אדריכליים, נופיים וכושר נשיאה של תשתיות. אין חולק על שיקול דעת הוועדה, אולם שיקול דעת זה לא מבטל את הזכויות לפי תמ"א 38 ולא מאפס אותן במצב הקודם.

במסגרת זכות סירוב זו של הוועדה היא רשאית לשקול או הוראות של תכנית כוללנית, שבמקרה שלנו זו תכנית הרבעים, או מסמכי מדיניות שהוכנו על ידה. עיריית תל אביב הכינה מסמכי מדיניות טרם אישור תכנית הרבעים, בהם נקבע סל הזכויות האפשריות מכוח תמ"א 38. דהיינו, במצב הקודם יש להביא בחשבון את מסמכי המדיניות. בהתאם למסמכי מדיניות אלו אושרו היתרי בנייה מכוח תמ"א 38 טרם אישור תכנית הרבעים. מדוע אם כן עיריית תל אביב מביאה בתחשיב המצב הקודם אפס זכויות מכוח תמ"א 38? הרי שיקולי הוועדה כבר נשקלו והוטמעו במסמך המדיניות.

על אף העובדה שזכויות לפי תמ"א 38 נחשבות כזכויות מותנות, סעיף 24 לתמ"א 38 שעניינו "אי החלת תכנית זו בתחום חלקים ממרחב התכנון המקומי" קובע בסעיף משנה 24.6 כך:

"במקום בו לא אושרה תכנית כאמור בסעיף 23, או שלא נתקבלה החלטה כאמור בסעיף זה, יחייבו הוראות תכנית זו" (הדגשה שלי ד.ע.).

דהיינו, תמ"א 38 מחייבת אלא אם הוכנו מסמכי מדיניות ו/או תכנית מפורטת. ברגע שהוכן מסמך מדיניות טרם אישור תכנית הרבעים, מסמך זה הוא המחייב ויש להביאו בחשבון בתחשיב המצב הקודם.

הזכויות מכוח תמ"א 38 היו מותנות למן היום הראשון שאושרה בשנת 2005, התניה זו לא שונתה ברבות השנים. סעיף הפטור לעומת זאת רק הלך והתרחב, כאשר בתחילה היה פטור של 50% מההשבחה, לאחר מכן ניתן פטור מלא ולאחר מכן ניתן פטור גם על זכויות מכוח תכניות גגות. רוצה לומר, הפטור לזכויות מכוח תמ"א 38 היה שריר וקיים לכלל הזכויות מכוחה, הגם שאלו נחשבו "מותנות".

עוד ייאמר בעניין זה כי לכל בניין וחלקה קיימות מגבלות פיזיות אשר אינן מאפשרות מימוש כל הזכויות מכוח תמ"א 38. מגבלות אלו התקיימו הן לפני אישור תכנית הרבעים והן לאחריה. תכנית הרבעים בעניין זה לא שינתה דבר. דהיינו, גם בתכנית הרבעים הזכויות הן לא ודאיות, אמנם מדובר בזכויות מוקנות אבל החלקות לא זהות כלל והבניינים הקיימים לא דומים זה לזה. במקום אחד לא ניתן להוסיף מעלית וממ"ד בגלל קווי הבניין הקיימים ובמקום אחר לא ניתן כלל להוסיף קומות נוספות בגלל בינוי בקומת הגג, בין אם בהיתר או בין אם לאו. תכנית הרבעים בעניין זה לא הוסיפה ולא שינתה את המצב ביחס למצב הקודם (למעט במקרים בהם הוסיפה זכויות מעבר לזכויות הקבועות בתמ"א 38).

על אף הקביעה שזכויות תמ"א 38 הינן מותנות, בתי המשפט וועדות הערר קבעו כי התכלית של תמ"א 38 של חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה היא הגוברת ויש לממש אותה. המגמה הקיימת של ועדת הערר ובתי המשפט היא לאשר תכניות היתר מכוח תמ"א 38. נטל ההוכחה בדבר אי אפשרות לממש זכויות מכוח תמ"א 38 הוא על הוועדה המקומית, דהיינו הנחת המוצא היא שכן ניתן לממש הזכויות, וכדברי השופט ש. מנדלבום בעניין לידר[7]:

"…גם לאור הגישה המרחיבה את שיקול דעת הוועדה המקומית, עדיין בכל מקרה שבו כפות המאזניים התכנוניות מאויינות דהיינו משקל השיקולים התכנוניים התומכים במתן היתר על פי תמ"א 38, שווה למשקל השיקולים התכנוניים השוללים מתן היתר, חלה חובה על הוועדה ליתן היתר על פי תמ"א 38… ובעניין זה תקפים ושרירים כל הטעמים אשר פורטו בפסקה 33 בעניין דורפברגר ובכלל זה הוראות סעיפים 6 ו-6.4 לתוכנית, הוראות סעיף 5 לדברי ההסבר לתוכנית וטעמים נוספים, אשר לפיהם הכלל הוא מתן היתר על פי תמ"א 38, ומתן עדיפות להוראות תמ"א 38 על פני הוראות תוכניות אחרות.

עוד אציין כי לעמדתי הכלל בדבר מתן עדיפות לתמ"א 38, חל בין עם עסקינן בבקשה להיתר הכוללת חיזוק מבנה בלבד ובין אם עסקינן בבקשה להריסת מבנה ובניית מבנה חדש."

בית המשפט הגיע למסקנתו זו לאחר שניתח את השינוי שחל בתיקון 3א לתמ"א 38. התיקון בו הורחב שיקול דעת הוועדה המקומית. בנוסח הקודם של התמ"א הוועדה המקומית נדרשה להצביע על "טעמים מיוחדים" ובתיקון 3א דרישה זו הוסרה, ועל אף זאת קובע בית המשפט כי חובת הוועדה היא לתת היתר.

עינינו הרואות אם כן שההגדרה כי זכויות מכוח תמ"א 38 הן "מותנות" חוטאת למציאות. המבחן שצריך לעמוד לנגד עינינו השמאים כאשר אנו באים לבחון את המצב הקודם הוא מבחן השוק. האם השוק הביא בחשבון זכויות מכוח תמ"א 38 טרם אישור תכנית הרבעים? התשובה היא חד משמעית כן. זכויות אלו הובאו בחשבון בהתאם למסמך המדיניות אותו התוותה עיריית תל אביב ופרסמה אותו ברבים.

בעניין זה יפים דבריה של השמאית המכריעה נורית ג'רבי בעניין רוטנברג[8] בתיק בו נדונה השבחה בגין תא/5000:

"מכל אלו אני למדה שהזכויות על פי תמ"א 38 אינן מוקנות, אולם יוצרות פוטנציאל ודאי לתוספת זכויות, התואמת את מדיניות העירייה. בהתאם לכך, קונה סביר היה מביא בחשבון, במועד רכישת הנכס, את האפשרות לחיזוקו והרחבת הדירה ב-25 מ"ר נוספים מכוחה של תמ"א 38."

נחזור כעת לערר רון צין בו נדונה סוגיית החיוב בהיטל השבחה בעת המכר על תכנית מפורטת שהוכנה לא לפי סעיף 23 לתמ"א 38. בערר זה קבעה ועדת הערר באופן מפורש כי יש להביא בתחשיב המצב הקודם את הזכויות מכוח תמ"א 38, כפי שנכתב בהחלטתה:

"סבורים אנו כי מקום שבו מדובר בנכס העומד על פני הדברים בדרישות המקדמיות שבלעדיהם אין לצורך חלותה של תמ"א/ 38/ 2, והוכח כי תמ"א/ 38/ 2 תרמה לשווי הנכס – הרי שאין הצדקה להתעלם מתרומה זו. כך, ככל שיוכח כי מתקיימים בנכס תנאי סעיף 4 לתמ"א בדבר חלותה, והמבנה הקיים עליה אכן דרוש חיזוק כנדרש בסעיף 8 לתמ"א (כולל הוכחת עניין זה כנדרש בתמ"א), יש להביא בחשבון את תרומתה של התמ"א לשווי הנכס, ככל שזו קיימת.

הטעם לכך הוא כי את ההשבחה יש לחשב בהתאם לערכם האובייקטיבי של המקרקעין כפי שהיו משתקפים בתמורה שהיתה משתלמת עבורם בעסקה בין מוכר מרצון לקונה מרצון בשוק החופשי."

ועדת הערר אף הדגישה כי מדובר בעניין שמאי, דהיינו יש לבחון מבחינה שמאית האם השוק העריך את הפוטנציאל לתוספות בנייה מכוח תמ"א 38, ולדבריה:

"נדגיש כי במסגרת בחינת תרומתה של התמ"א לשווי, יש להביא אכן בחשבון את העובדה שהזכויות מכוחה אינן מוקנות כפי שטוענת בצדק הוועדה המקומית, וכי הן נתונות לשיקול דעתה של הוועדה המקומית, כך ככלל וכך בפרט לגבי היקפן. השאלה האם ובאיזו מידה תרמה אכן התמ"א לשווי הנכס על רקע זה, היא עניין שמאי."

במקרה של הוועדה המקומית תל אביב, שיקול דעתה הוטמע במסמך המדיניות. אם כן, שמאי שהיה מעריך את הנכס טרם אישור תכנית הרבעים, היה פונה למסמך המדיניות (שלימים הוטמע בתכנית הרבעים), בודק מהן הזכויות שהעירייה קבעה באותו הנכס ולפי זה מעריך את שוויו. תחשיב זה הוא התחשיב שצריך לעמוד לנגד עיני השמאי כאשר הוא מעריך את שווי הנכס במצב הקודם, וזאת לאור הפטור הברור והגורף מהיטל השבחה לזכויות אותן ניתן היה לקבל מכוח תמ"א 38.

[1].       סעיף 19(ב)(10) פסקת משנה (א) ו-(ב) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965.

[2].       ערר (ת"א) 85064/10 צ.ו.ר מעוף השקעות נדל"ן ונכסים בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה,
תל אביב
(17.1.13), אתר מקרקעין: www.mekarkein.co.il (להלן: "אתר מקרקעין") (להלן: "עניין צ.ו.ר מעוף").

[3].       תכנית מס' תא/3616א – רובע 3.

[4].        ערר (ת"א) 85143/13 רון צין נ' ועדה מקומית לתכנון ובנייה, רמת גן (24.2.16), אתר מקרקעין (להלן: "עניין רון צין").

[5].       עת"מ 26388-01-16 עמותת תושבי מתחם אסותא נ' ועדת המשנה שליד המועצה הארצית ואח' (28.2.17), אתר מקרקעין.

[6].       עת"מ 2905/08 באור השקעות (1995) בע"מ נ' ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה, תל אביב ואח' (29.7.09), אתר מקרקעין.

[7].       עת"מ (חי') 46391-05-17 אורן יוסף לידר ואח' נ' ועדת ערר מחוזית, חיפה ואח' (28.5.18), אתר מקרקעין.

[8].       שמאות מכרעת, רוטנברג נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, תל אביב, גוש 6164 חלקה 29 ת"ח 18 (24.6.18) מראה מקום?. פורסם באתר מועצת שמאי המקרקעין: http://www.justice.gov.il/Units/MoetzetShamaim/DecisiveAppraiserDecisions/24.06.18_6164_29_1.pdf

כך הבנקים מהלכים אימים על גבו של האזרח הקטן בנטילת משכנתא

http://www.bizportal.co.il/realestates/news/article/747859

עוקץ שהפעילו הבנקים על הלווים למשכנתא הניב להם מיליוני שקלים עד שנחשפה שיטת הרשימות הסגורות של השמאים. האם הם בדרך לאבד את המונופול?

חונטת השמאים של הבנקים

חונטת השמאים של הבנקים / פורסם בדה מרקר

מאת: דליה עסיס

למאמר בדה מרקר הכנסו לקישור https://www.themarker.com/realestate/1.2863859

מקצוע שמאות המקרקעין נחשב לפרופסיה מקצועית מכובדת המאוגדת כגילדה, אבל אסור לה בשום אופן להיהפך לחונטה.

ציבור שמאי המקרקעין בישראל אינו רב, ועם זאת, להערכות השווי שמבצעים השמאים יש השפעות מהותיות על הכלכלה. רבים מאתנו מכירים את שמאי המקרקעין מהמשכנתאות, אבל השמאים ממלאים פונקציות נוספות רבות כמעט בכל ענפי הכלכלה בישראל. חברות ציבוריות ופרטיות, חברות ממשלתיות, ענף מיסוי המקרקעין, ענף ההתחדשות העירונית ותמ"א 38, ענף הבנייה, חברות ביטוח ופיננסים וכל ענף האשראי הבנקאי והחוץ־בנקאי, נשענים רובם ככולם על חוות דעת של שמאי מקרקעין.

מסלול ההכשרה של שמאי מקרקעין הוא ארוך וקשה, ודורש גם שנת התמחות. בכל שנה נכנסים לענף כ-100 שמאים. התחום מתרחב והולך, הן ברמת המקצועיות שלו והן ברמת החדירה שלו לתחומים נוספים. ואולם בכמה מגזרים הענף הזה מתנהג כמו חונטה, כאשר שמאים נבחרים למוסדות הממשלתיים בשיטה לא תמיד שוויונית ולא תמיד הוגנת – וככל שמדובר בבנקים, גם לא תמיד שקופה. מכרזים של חברות ממשלתיות כוללים תנאי סף בלתי סבירים, המהווים למעשה חסם כניסה שלעולם לא ניתן לפרוץ אותו. תנאי סף אלה כוללים ניסיון בתחום הבלעדי שבו החברה עוסקת. למעשה, הדרך לזכייה במכרז סלולה בפניך רק אם אתה "בן של" או "נסיך", שירש את המשרד מהוריו.

בנק נזקק לחוות דעת שמאית כשלקוח מעוניין באשראי בנקאי תמורת שעבוד של נדל"ן שברשותו. הדוגמה הנפוצה ביותר היא המשכנתא. במקרים כאלה, הבנק דורש חוות דעת שמאית לגבי אותו נכס, וכנגזרת מהערך הנדל"ני הוא נותן אשראי. את שכרו של השמאי משלם כמובן הלקוח, ולא הבנק.

איפה הבעייתיות? כל מבקשי המשכנתאות מכירים את רשימת השמאים שהם מקבלים מפקיד הבנק, שרק מהם ניתן להביא חוות דעת לצורך נטילת משכנתא. מדובר ברשימת שמאים מועדפת – נבחרת מצומצמת ביותר. ואיך ניתן להיכנס לנבחרת המצומצמת הזאת? התשובה פשוטה: אין דרך להיכנס. הבנקים מעולם לא פירסמו מכרז או קריאה להגשת בקשות או הליך דומה. הרשימה הזאת קיימת כבר עשרות שנים, וגם אם אתה שמאי עם ותק של עשרות שנים בענף, לא תוכל להיכנס אליה. ואולם אם ירשת משרד שמאות מקרקעין מהוריך, והם היו כלולים באותה רשימה – תוכל להיחשב לבן ממשיך, ודרכך להיכנס לבנק בטוחה. ומה אם אביך היה שמאי מעולה, ואתה אינך נחשב לכזה? אל דאגה, הבנק אינו מדקדק בקטנות, ולא עורך בדיקות איכות.

אסור שהמצב הזה יימשך – הוא נגוע בקרטליות, במונופוליזציה ובחוסר שקיפות. המצדדים במצב הקיים טוענים כי כדי להיכלל ברשימה נדרשים כישורים מיוחדים, ולכן הניסיון חשוב. ואולם רוב הבדיקות השמאיות הנערכות לצורך לקיחת משכנתא, הן לא יותר מעבודה שמאית סטנדרטית. ומעבר לכך, ניסיון הוא לא מבחן כישורים – ניסיון זה תנאי סף חוסם. זהו כשל שוק, המנציח חוסר תחרותיות ומונופוליזציה.

הדרך להתגבר על תנאי סף חוסם זה היא באמצעות הכשרות מקצועיות, שבנק ישראל יארגן יחד עם הבנקים ובשיתוף לשכת שמאי המקרקעין (עמותה המאגדת את מרבית השמאים), וכל שמאי שעומד בתנאי הקורס יוכל להציג מועמדות ולקבל הזדמנות שווה להיכנס לענף. למעשה, הדרך כבר סלולה: קיים תקן מספר 19 המכשיר את השמאים לעבוד עם הבנקים – אבל הבנקים מתעלמים ממנו.

צריך ליצור תנאים לתחרות הוגנת. זה טוב לשמאים, אבל בעיקר טוב לאזרחים ולחוסנה הכלכלי של המדינה, שהבנקים מהווים נדבך חשוב בה.

הנה באה הרכבת: איך יושפעו מחירי הנדל"ן מהתקדמות העבודות?

מתוך כתבה שפורסמה ב- bizportal

קישור לכתבה: http://www.bizportal.co.il/realestateinvestment/news/article/738246

באזורים בהם נכנסת רכבת קלה צפיפות האוכלוסין גדלה, לצד זאת עולה הביקוש למגורים בסמוך לתחנות הרכבת וכתוצאה מכך ייתכן פיתוח מואץ באותו אזור יחד עם עלייה בערכי הנדל"ן. דליה עסיס, שמאית מקרקעין ומתכננת ערים ומרצה בטכניון, אמרה בשיחה עם Bizportal: "השינויים בערכי הנדל"ן משתנים מאזור לאזור, זה תלוי במספר גורמים כגון: רמת הפיתוח המתלווה לכניסת הרכבת, הרמה הסוציואקונומית של האוכלוסייה, מאפייני האזור למשל האם זה קרוב לאזור תעסוקה או לאוניברסיטה ומוסדות חינוך ועוד. אולם, רוב המחקרים שנעשו בעולם מצביעים על עלייה בערכי הנדל"ן הממוקמים בסמיכות לתחנות רכבת קלה. העלייה נצפית בעיקר ברדיוס של כ-500 מטר מהתחנה".

 

ומה קרה בעולם?
"בעולם הבינו בעשורים האחרונים שהרכב הפרטי לא יכול להיות כלי התחבורה הדומיננטי והחלו לבנות רכבות קלות לשימוש בתוך הערים הגדולות ובמטרופולינים. אם בעבר חשבו שהרכבות נועדו לשמש את האוכלוסיות החלשות ואלו היותר מבוססות ישתמשו ברכבים פרטיים, חשיבה זו השתנתה. המכוניות הפרטיות יצרו פקקי תנועה שרק גדלו והלכו והרכבת הקלה העירונית היא פתרון טוב לפקקים אלה. הרכבת הקלה מגדילה את הנגישות בתוך המטרופולין בצורה משמעותית ומקטינה את זמן ההגעה ממקום למקום".
"בפורטלנד, סקרמנטו, סאן דיאגו, סנטה קלרה, בופאלו, נמצא כי מחירי מגורים הממוקמים בסמוך לתחנות הרכבת גבוהים יותר בין 18%-2%. באזורי תעסוקה ומסחר המחירים גבוהים באזור התחנה בין 4% ל-30% מאזורים מרוחקים מהתחנה, למשל בסנטה קלרה, וושינגטון, דאלאס, אטלנטה, סאן פרנסיסקו. גם בדרום קליפורניה, שם הרכבת נבנתה בשנת 2005. בתקופת התכנון מ-1996-2000 מחירי מגורים עלו ב-23% בגלל הציפייה לרכבת. ומהשנים 2000-2004 נצפתה עלייה של 28%".

 

"גם בארץ, נראים שינויים במחירי הדירות הממוקמות בסמיכות לתחנות רכבת קלה המתוכננת, בפרט בתחנות הקו האדום שנמצא כבר בהליכי בנייה. בארץ, נערך מחקר אחד בנושא שפורסם בשנת 2008 אותו ערכתי בטכניון בהנחייתה של פרופ" פנינה פלאוט, אשר בדק את השתנות המחירים בתקופת התכנון של הקו האדום. המחקר נערך בתחנת ביאליק ברמת גן והראה ברמת מובהקות גבוהה כי דפוס המחירים שהיה קיים לפני אישור התכנית השתנה והמגמה היא של מחירים גבוהים יותר דווקא בדירות הקרובות יותר לציר ז"בוטינסקי ברמת גן, לעומת מגמה הפוכה שהייתה קיימת לפני אישור התכנית. עם זאת, מחקרים בעולם שנעשו בתקופת הבנייה הצביעו על פגיעה במחירי השכירות בתקופת הבנייה בגלל המפגעים הסביבתיים ופקקי התנועה שנוצרים בסביבה. כל דחייה נוספת בפתיחת הרכבת והתארכות תקופת הבנייה פוגעת בערכי הנדל"ן, הן במגורים והן במסחר ומשרדים".

http://www.bizportal.co.il/realestateinvestment/news/article/738246

השמאי המכריע קבע – תא/5000 לא משביחה

"מסתמן כי יכולה להיות השבחה מסויימת זהירה מתכנית זו, בהתחשב בזכויות אותן ניתן לממש
בהרחבת הדירה, בכפוף לדחייה, להתאמה לבניה לצד הקיים ולאיבוד חלק משטח החצר. יחד עם זאת,
בבחינת ההשבחה נכון ליום אישור התכנית, עפ"י עסקאות ההשוואה, עולה כי לא חלה כל השבחה
כתוצאה מאישורה. כלומר, השוק אינו רואה תרומה כלשהי בזכויות דחויות אלו, אשר ניצולן יתאפשר
עשרות שנים מאוחר יותר.
לפיכך, מכלול הטענות לעיל מלמדות כי תכנית תא/ 5000 לא השביחה את הנכס."

השמאי המכריע, משה נדם, 19/02/2018

ההחלטה במלואה בקישור הבא

https://www.dropbox.com/home?preview=%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%98%D7%AA+%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%99+%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%A2+%D7%91%D7%AA%D7%99%D7%A7+-+%D7%AA%D7%90-5000.pdf

הקשר בין השמאים לבנקים שמייקר את הריבית על המשכנתא – אנליסט ערוץ 10

http://10tv.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1277842

הבנקים עובדים עם רשימת שמאים מצומצמת, שפעמים רבות נותנים הערכה נמוכה לשווי הדירות, שגורמת לעלייה בריבית עליה משלמים הרוכשים לאורך שנים • בעקבות התחקיר הודיע ח"כ עמיר פרץ כי יניח הצעת חוק דחופה שתחייב את הבנקים לקבל חוות דעת מצד כל שמאי מוסמך

הצעת חוק הבנקאות – חופש בחירת שמאי מקרקעין

הצעת חוק הבנקאות – חופש בחירת שמאי מקרקעין

מספר פנימי: 2063326

הכנסת העשרים

 יוזמים:      חברי הכנסת           עמיר פרץ
                                                 רועי פולקמן
                                                 אלי אלאלוף
                                                 איציק שמולי
                                                 עמר בר-לב
                                                 יחיאל חיליק בר
                                                 מרב מיכאלי
                                                 מאיר כהן
                                                 יצחק הרצוג
                                                 יואל חסון
                                                 זוהיר בהלול
                                                 איתן כבל
                                                 מיכל בירן
                                                 נחמן שי
                                                 יואל רזבוזוב
                                                 טלי פלוסקוב
                                                 ענת ברקו
                                                 מיקי רוזנטל
                                                 מיקי לוי
                                                 עליזה לביא
                                                 איילת נחמיאס ורבין
                                                 קסניה סבטלובה
                                                 טלב אבו עראר
                                                 תמר זנדברג
                                                 יעל כהן-פארן

______________________________________________
מצטרפים: חברי הכנסת סאלח סעד
מוסי רז
אלעזר שטרן
יוסף ג'בארין
סעיד אלחרומי
איימן עודה
עבד אל חכים חאג' יחיא
עאידה תומא סלימאן
חמד עמאר
רוברט אילטוב
אילן גילאון
קארין אלהרר
מכלוף מיקי זוהר
דוד ביטן

______________________________________________

פ/5143/20

הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – חופש בחירת שמאי מקרקעין בהליך משכנתה),           התשע"ח–2018

הוספת סעיף 9א2 1. בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א–1981[1] (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 9א1 יבוא:
"שמאות מקרקעין לצורך מתן הלוואה לדיור 9א2. (א)      תאגיד בנקאי לא יסרב לקבל שומת מקרקעין שהגיש לקוח לצורך קבלת הלוואה לדיור, אלא אם כן שמאי המקרקעין שערך אותה נכלל ברשימה כאמור בסעיף קטן (ב).
(ב)       תאגיד בנקאי רשאי, בהחלטה מנומקת, לקבוע רשימה של שמאי מקרקעין, ששומת מקרקעין שערכו לא תשמש בהליך למתן הלוואה לדיור.
(ג)       שמאי מקרקעין שנכלל ברשימה לפי החלטת תאגיד בנקאי כאמור בסעיף קטן (ב) רשאי לערער על החלטת התאגיד הבנקאי למועצת שמאי המקרקעין; החלטת המועצה תהיה סופית.
(ד)       שר המשפטים יקבע הוראות לעניין סעיף זה.
(ה)      בסעיף זה –
"הלוואה לדיור" – כהגדרתה בסעיף 9ב;
"מועצת שמאי המקרקעין", "שומת מקרקעין" ו"שמאי מקרקעין" – כהגדרתם בחוק שמאי מקרקעין, התשס"א–2001[2]."
 תקנות ראשונות 2. תקנות ראשונות לפי סעיף 9א2(ד) לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, יותקנו בתוך 60 ימים מיום פרסומו של חוק זה.

דברי הסבר

כיום, הבנקים למשכנתאות מתנים את מתן המשכנתה בשומת מקרקעין שעורך שמאי מקרקעין, ולכל בנק יש  רשימה סגורה של שמאי מקרקעין שאיתם הם עובדים. הנוהג האמור מקשה על הלווים במספר מישורים: במישור הראשון, הלווה אינו רשאי לבחור שמאי מקרקעין כרצונו בשלב רכישת הדירה, מהחשש שהשומה לא תוכל לשמש אותו עבור המשכנתה; במישור השני, אי לקיחת השמאי בשלב הרכישה מפחיתה את יכולת הלווה לעמוד על המקח בעת הרכישה; במישור השלישי, הרשימה הסגורה של השמאים אינה מאפשרת ללווה שלקח שומה לאחר הרכישה מבנק אחד לצורך סיכום תנאי ההלוואה לעבור עם השומה לבנק אחר המחזיק רשימת שמאים שונה, ובכך מגבילה את התחרות בין הבנקים.

לפיכך, מוצע לאפשר ללווה לבחור בשמאי מקרקעין בהתאם להוראות חוק שמאי מקרקעין, התשס"א–2001, במקום לבחור שמאי מקרקעין מהרשימה הסגורה של הבנק. כדי לשמור על איזון, מוצע להתיר לבנק להכין רשימה של שמאים שאינם מקובלים עליו, ובלבד שהחלטתו בעניין זה תהיה מנומקת. החלטה סופית בעניין הכללת שמאי ברשימת המסורבים של הבנק תהיה בידי מועצת שמאי המקרקעין שבמשרד המשפטים.

 

———————————

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

ד' באדר התשע"ח – 19.2.18

[1] ס"ח התשמ"א, עמ' 258.

[2] ס"ח התשס"א, עמ' 436.

היטלי השבחה בתל אביב תכנית תא/3700 יגיע ל- 300 אלף ש"ח ליחידת דיור

http://www.themarker.com/realestate/1.2951875

23 במאי 2016, אריק מירובסקי, דה-מארקר

עיקר המחלוקת שבין השמאיות גלית אציל-לדור – מטעם העירייה, ודליה עסיס – מטעם בעלי הקרקע, נסב על שיטת הערכת שווי הקרקע. עסיס טענה כי יש להתבסס על עסקות דומות שנעשו בקרקעות סמוכות, וכי השמאית של עיריית תל אביב התעלמה מהן לחלוטין. עסיס ציינה בערעור כי בית המשפט פסק בעבר כי הגישה המועדפת והראויה להערכת שווי מקרקעין הוא בדיקת עסקות שנעשו בסמוך לנכס, ורק אם אין עסקות כאלה, יש להשתמש בדרכי חישוב אחרות.

לעומת זאת, אציל-לדור טענה כי באזור נעשו עסקות רבות משיקולים ספקולטיביים, שלא התבססו על שינויי התכנון במקום, אלא על ציפיות להמשך עליית מחירי הקרקעות במתחם. לפיכך טענה, לא ניתן להתבסס על העסקות הללו בניסיון להעריך את עליית שווי הקרקעות כתוצאה מההשבחה הגלומה בתוכנית החדשה.

לטענת השמאי המכריע יצחק ברמן, יש לבדוק את שווי הקרקעות ואת ההשבחה שחלה בהן לפי שיטת ההשוואה. כך למשל, באחרונה פירסם ברמן החלטה לגבי שטח של 320 מ"ר בחלקה 8 בגוש 6621, שנמצא מערבית לרחוב 2040, ודרומית לפרויקט סי אנד סאן, הסמוך לשטח שבמחלוקת.

לאור זאת, בדיקתו את תוכנית תל אביב 3700 העלתה כי במצב התכנוני החדש – שווי הקרקע הוא מיליון שקל ליחידת דיור, ובמצב הקודם – 702 אלף שקל. עקב הכפלת זכויות הבנייה במקום, ההשבחה על הקרקע נקבעה על כ-650 אלף שקל ליחידת דיור – בניגוד להערכת העירייה, שקבעה השבחה של 1.1 מיליון שקל. היטל ההשבחה ירד ל-325 אלף שקל ליחידת דיור, בעוד שהעירייה דרשה 550 אלף שקל.