ארכיון חודשי: דצמבר 2021
תחילת הסוף של עידן הכסף הזול
בעולם מעלים ריבית, וגם בנק ישראל עשוי ליישר קו בשנה הבאה
בבריטניה ובארה"ב מתחילים להעלות ריבית בתגובה לאינפלציה המשתוללת וההבנה שהיא לא תופעה חולפת ● לבנק ישראל עדיין יש מרחב תמרון יחסי, אך גם הוא יצטרך לשקול העלאת ריבית כבר בשנה הבאה ● האיום העיקרי הוא על משכנתאות שנלקחו השנה בהיקפי שיא ● בנק הפועלים: "מעריכים שהריבית תעלה גם בישראל בשנה הבאה מעט אחרי ריבית הפד"
מאת עומר שרביט 21.12.2021
https://www.zman.co.il/276532/
"מספיק שמשנים עשירית אחוז בריבית על המשכנתה וההחזרים יכולים לעלות במאות ואלפי שקלים, בייחוד לאלה שלקחו משכנתאות עם החזר של מעל 5,000 שקל לחודש", אומרת דליה עסיס, שמאית מקרקעין. היא חושבת שבנק ישראל מיהר מדי לשחרר את המגבלה על שליש בריבית פריים על משכנתאות.
"אנחנו עשר שנים בריבית פחות או יותר אפסית. אם נושפע ממה שקורה בעולם והריבית תתחיל לעלות, אותם אנשים שלקחו משכנתה במינוף גבוה ותמהיל של 60% בריבית פריים יימצאו בסכנה וזה עלול ליצור זעזוע.
"הרבה מהם לא יוכלו לעמוד בהחזרים והמעין בועה שנוצרה כאן עלולה להתפוצץ. הגדלת מגבלת הפריים גרמה לכך שהריבית הכללית של המשכנתאות כרגע זולה יותר מקודם.
"זה הגדיל את התיאבון למשכנתאות במינוף יותר גבוה ותידלק חלק מהעליות בשוק הנדל"ן. אם הריבית בעולם תעלה וגם פה זה יגרום לכאוס. לא כל השוק הוא בועה אבל מאז שהסירו את המגבלה כל חודש אנחנו שוברים שיא בלקיחת משכנתאות. יש סכנה שהבועה הזו תתפוצץ ואז הבנקים יוציאו דירות למכירה בשוק בכינוסים".
מה היית מייעצת למי שצריך להחליט על תמהיל המשכנתא היום, כאשר הריבית עדיין אפסית?
"הייתי מסכנת כמה שפחות בפריים. מי שמסתכל 30 שנה קדימה יכול לחשוב שהריבית תישאר אפסית? אני לא יודעת".
הכל כלול
קצב גידול האוכלוסייה לצד העדפת מגורים במרכזי הערים מביאים את הענף לאמץ דגם, שמצליח מאוד בערים רבות בעולם ותופס תאוצה גם בישראל – עירוב שימושים • כך אפשר לגור, לרכוש, לעבוד, לצרוך שירותים שונים ואף ליהנות מתרבות, קולינריה, ספורט ופנאי – והכול במרחק הליכה, רכיבה או תחבורה ציבורית יעילה, וגם הרשויות המקומיות יכולות ליהנות מהכנסות נאות.
אורי חודי|00:00 פורסם ב-17/12/2021
מתוך הכתבה:
דליה עסיס, שמאית מקרקעין ומתכננת ערים, מתייחסת גם לעובדה שעירוב השימושים עשוי להעלות את ערך הנכסים בסביבה: "נהוג לחשוב שהכנסת שימושים נוספים בבנייני מגורים מורידה את ערכי הנדל"ן, אבל אם בודקים את ערכי הדירות בסביבה כזאת, נוכחים שהמחירים גבוהים יותר מאשר ביתר חלקי העיר. תל אביב היא דוגמה מובהקת לכך, אבל גם בערים אחרות, כגון כפר סבא, בסביבת רחוב ויצמן, או גבעתיים, בקרבת רחוב אחוזה, או באזור מגדיאל בהוד השרון. מדובר באזורים הכוללים כמעט את כל השירותים העירוניים קרוב לבית, ואנשים שואפים להתגורר שם, כי זה נוח וחוסך זמן וכסף יקרים."
תל אביב העיר היקרה בעולם: "לשחרר קרקע ולהוריד מיסוי"
הדירוג 'באקונומיסט' הראה כי העיר הישראלית היא היקרה בעולם למחיה ובענף הנדל"ן טוענים כי לא מדובר בהישג: "שחרור קרקע לבנייה ימתן את רמות המחירים, כולל גם תל אביב וגוש דן", "להוריד מיסוי מיותר ובהפוך על הפוך דווקא פעולות אלה עשויות למתן את עליות המחירים התלולות!"מערכת ice | 1/12/2021
https://www.ice.co.il/realestate/news/article/836855
דליה עסיס, שמאית מקרקעין ומתכננת ערים: "יש כאן צירוף מעניין של ערכי קרקע שעולים במהירות האור, מאות אחוזים במהלך העשורים האחרונים וכן התחזקות השקל ביחס למטבעות הזרים, כשכל אלה גרמו לתל אביב לעקוף בסיבוב ערי עולם דוגמת פאריז ניו יורק סינגפור והונג קונג. אין ספק ששחרור קרקע לבנייה ימתן את רמות המחירים, כולל גם תל אביב וגוש דן".
הוותמ"ל – החמצה גדולה. דרוש בולדוזר
בימי שרון ופואד עם העליה הגדולה מבריה"מ לשעבר נבנו כמאה א' דירות בשנה בממוצע תחת המקבילה שלהם לוותמ"ל, שקידמה רק 250 א' דירות ב-7.5 שנים – ולא רק עקב התנגדויות. מתחמים ל-50 א' דירות בלב אזורי הביקשים עומדים כאבן שאין לה הופכין. הדבר אומר דרשני
דליה עסיס|01/12/2021 18:54, פורסם באתר bizportal
המבוגרים ביננו זוכרים היטב את הוול"לים – הוועדות לבנייה למגורים, אותם יזם בראשית שנות ה-90 של המאה שעברה שר הבינוי והשיכון דאז אריאל שרון. באותן השנים, ימי שרון ובהמשך פואד בן אליעזר, שניהם שרי שיכון דעתניים וכריזמטיים, נבנו בממוצע מידי שנה כ-90 אלף יחידות דיור חדשות והיו אף שנים שבהן המספר הגיע למספר הקסם 100 אלף.
חוק הול"ל נוצר על מנת לעמוד במשימה יוצאת הדופן של קליטת קרוב למיליון עולים חדשים ממדינות חבר העמים, ברית המועצות לשעבר. היישוב בארץ מנה אז כ-4 מיליון תושבים, זאת לעומת כ-9.5 מיליון כיום. המשימה הצליחה עד כדי כך שכבר ב-1996, ולמרות גל העולים העצום, שוק הדיור מגיע למצב של רוויה ואף נוצר עודף ביחידות דיור אשר גרר עמו התמתנות בעליית המחירים ואף לירידה לתקופה של 10 שנים עד לסוף 2006.
נס הול"לים, לצערי הרב, היה חד פעמי ואינו חוזר על עצמו במהלך העשור האחרון המתאפיין במחסור גדל והולך של היצע הדיור. בעקבות המחאה החברתית של 2011 ובמיוחד הזעקה של מחוסרי הדיור, יזם שר האוצר יאיר לפיד ב-2014 את הקמת הותמ"ל, ועדות תכנון ובנייה למתחמים מועדפים, שמטרתן הייתה, דוגמת הול"לים בשעתו, לזרז את הליכי הבנייה באופן משמעותי ולהגדיל את היצע יחידות הדיור כך שיענה על הביקוש.
יתרה מכך, ב-2017 הוחלט להעניק לותמ"ל מנדט גם למתחמי התחדשות עירונית. צעד שהיה שיכול להעניק במהלך השנים האחרונות דחיפה יוצאת מן הכלל להגדלת ההיצע, ובמיוחד למתחמים תקועים של פינוי בינוי הממוקמים בלב אזור הביקוש. ובתוך כך להפוך את ההתחדשות העירונית ללב ליבו של שוק הדיור, הן בהגדלת ההיצע והן בהתחדשות כוללת של ערים ותיקות, כולל כמובן המיגון כנגד רעידות אדמה, טילים וכיו"ב.
אולם אליה וקוץ בה: מאז נכנס חוק הותמ"ל לתוקף, באוגוסט 2014, קידמו הותמ"לים כרבע מיליון יחידות דיור בקירוב, אולם במהלך עבודתן זכו להתנגדות עזה מכל הכיוונים, ובמיוחד להתנגדויות גורפות של גופים סביבתיים דוגמת החברה להגנת הטבע וכן התנגדות של תושבים פרטיים, מה שכמובן עצר את הקידום בפועל של חלק נכבד מהתוכניות.
העובדה שהערך המוסף של הותמ"ל עדיין לא בא לידי ביטוי מובהק בהגדלה ממשית של היצע הדיור, איננה רק בשל ההתנגדויות. על פי דו"ח של משרד הכלכלה שיצא לפני שנים אחדות ואושרר שוב בהמשך, משך הזמן שלוקח לייצר דירה בישראל הוא כ-12-15 שנה, מתוך זה כ-2-5 שנים תהליך הבנייה וכל היתר, כ-7 עד 10 שנים מושקע בהליכי התכנון והועדות למיניהן.
חוק הותמ"ל נוצר בדיוק כדי לקצר את הזמנים – לעקוף את אותם מכשולים תכנונים ובירוקרטים למיניהם ולקצר מאוד את התהליכים ובאותם מתחמים שנבחרו בקפידה רבה לשם כך. העובדה שלדוגמא כיום עומדים כאבן שאין לה הופכין לא פחות מ-17 מתחמים בלב אזור הביקוש שאושרו על ידי הותמ"ל וכוללים למעלה מ-50 אלף יחידות דיור, אומרת ללא ספק דרשני.
כמו כן העובדה שבמהלך רוב רובה של תקופת מגפת הקורונה שבת הותמ"ל לחלוטין מכל מעשה, גם בגלל הקורונה וגם בגלל שפג תוקפו של החוק והכנסת לא תפקדה, ורק באוגוסט 2021, לאחר תקופה של כשנה וחצי חזר לפעילות מלאה, רק החמירה את המצב.
הנושא הסביבתי דוגמת פגיעה בטבע ובשטחים פתוחים הוא חשוב ביותר ויש לתת עליו את הדעת. אולם, לא ניתן לאפשר לנושא הזה לתקוע את התכנון לתקופות ארוכות וצריך למצוא לנושא הזה מענה. קורת גג לאוכלוסיית מדינת ישראל שרק גדלה והולכת הוא נושא חשוב לא פחות. הותמ"ל יכול היה בנקל להגדיל משמעותית את היצע הדיור בכלל והתחדשות עירונית בפרט, בדיוק כפי שעשו הול"לים בעבר. ה"הבדל הקטן" – שאז היו בולדוזרים דוגמת אריק שרון ופואד בן אליעזר. אז כולנו ממתינים לבולדוזרים ולבולדוזריות שיפשילו שרוולים ויהפכו את הותמ"ל של ימינו לאפקטיבי הרבה יותר.